החלטה
מונחת בפני התנגדות לביצוע שיק, משוך על ידי המבקש לפקודת המשיבה בסך של 10,533 ₪ ליום 31.7.10.
תמצית ההתנגדות
המבקש הינו בעל חנות צעצועים ואילו המשיבה הינה חברה העוסקת בשיווק צעצועים לחנויות.
לטענת המבקש, בינו לבין המשיבה התנהלו יחסי מסחר במסגרתם רכש המבקש סחורה מהמשיבה ושילם תמורתה, בין היתר באמצעות השיק. בשלב מאוחר יותר, לאחר שהסחורה בגינה נמסר השיק סופקה למבקש, נתגלעו בין הצדדים מחלוקות באשר לסכומים בהם זוכה המבקש בגין סחורה שהוחזרה ולנוכח מחלוקות אלו החליטה המשיבה לחדול ממכירת סחורה נוספת למבקש. בתגובה להודעה זו דרש המבקש להשיב למשיבה את הסחורה שנרכשה ממנה לפני כן וכשזו סירבה – בטל המבקש את השיק.
המבקש טוען שבנסיבות אלו אין הוא חייב כלל לפרוע את השיק.
דיון
בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרשת בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע השטר.
מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו, כאשר טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. באם מתברר בחקירה הנגדית של המצהיר כי טענות המבקש נתבדו לחלוטין, הרי שהגנת המבקש תיחשב להגנת בדים. במצב של היעדר פירוט או הגנת בדים לא תינתן רשות להתגונן.
ככל שמעיינים ובוחנים את טענות המבקש, קשה להבין איזו עילה שבדין מוצא המבקש לתמיכה בהגנתו.
כאשר נמסר שיק כנגד רכישת סחורה אולם סחורה זו לא מסופקת כלל או לא ניתן לעשות בה כל שימוש, הרי שזהו מצב של כשלון תמורה מלא וזו טענת הגנה לגיטימית כנגד ביצוע שטר. בעניין זה מאידך, טוען המבקש במפורש אחרת. הנה כך מעיד המבקש:
ש.האם נכון שאין לך דוגמא להחזרת סחורה בעבר בסך 10,000 ₪?
ת.לא החזרתי סחורה ב-10,000 ₪.
ש.האם נכון שכל הסחורה שנרכשה בהמחאה נשוא התיק נמצאת אצלך בחנות ואתה עדיין מוכר אותה?
ת.חלק גדול מהסחורה, כן. חלק גדול מהסחורה לקוי.
המבקש עצמו מאשר כי התמורה בעטייה משך את השיק נמסרה לו, המבקש מאשר כי כלל לא הוחזרה וכי הוא בכלל ממשיך ומוכר אותה בחנותו. עדות זו מקעקעת מהיסוד כל ניסיון לסווג את טענות המבקש כטענות לכישלון תמורה מלא.
בעדותו ובסיכום טיעוניו, טען המבקש כי חלק מהסחורה אותה רכש לקוי והוא מבקש להשיבה למשיבה. כאשר יכול המושך לעשות שימוש במוצר אולם טוען לשימוש חלקי בלבד, הרי שזו טענה לכשלון תמורה חלקי, אשר אף היא טענת הגנה לגיטימית ובלבד שנטענה בהתנגדות. המבקש לא טען כלל בהתנגדותו כי נפלו לקויים ופגמים בחלק מהסחורה שרכש.
זאת ועוד, גם לו נטענה הטענה, הרי שניתן לטעון כשלון תמורה חלקי בתנאי שמדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב, דהיינו: כאשר די בפעולה חשבונית פשוטה יחסית לעמוד על היחס בו פחת שווי המוצר מהשווי המוסכם המקורי. מצב זה איננו מתקיים בעניין דנא, שהרי אין בהתנגדות או בטענות המבקש בעדותו כל רמז לפעולה חשבונית, פשוטה או מורכבת, לבחינת הפחתת שווי הסחורה ממחירה המקורי. כל שטוען לו המבקש הינו למוצרים בהם נתגלו תקלות. הא ותו לא. לא פירוט. לא תחשיב. כישלון התמורה החלקי, ככל שנטען, הינו איפה בלתי קצוב וטענה בדבר כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, איננה מהווה טענת הגנה מפני ביצוע שטר אפילו בין צדדים קרובים.
למעשה, טענתו של המבקש בכלל יורדת לעסקת היסוד שנכרתה בינו לבין המשיבה. לשיטתו, במצב של הפסקת יחסי המסחר זכותו להשיב את הסחורה ולא לשלם את תמורתה. טענה שכזו מחייבת פירוט. פירוט תנאי ההתקשרות, פירוט ההסכמות וכיו"ב. פירוט שכזה אין בהתנגדות. למעלה מכך, בעדותו טוען המבקש עצמו כי אינו מעוניין כלל בהחזרת הסחורה. הנה כך בדיוק טוען המבקש:
"כרגע יש ברשותי סחורה ב-7,000 ₪ עדיין על המדפים שאני מנסה למכור ועוד כ-2,500 ₪ עד 3,000 ₪ מוצרים מקולקלים. ברור לי שאם בטווח של חצי שנה עדיין יהיו מוצרים מקולקלים. ביקשתי שיקח את הסחורה המקולקלת, נשאיר סכום כסף בצד ובסוף, אם נראה שהכל נמכר בלי תקלות, אני אשלם."